הסכם בין יורשים – חלוקת עיזבון בפטור ממס

הסכם בין יורשים – חלוקת עיזבון ללא תשלומי מיסים

מאת: כרמית גבאי, עו"ד

הסכם בין יורשים הוא כלי המאפשר לחלק עיזבון בצורה נוחה, פרקטית ושוויונית בין היורשים — לפי מה שבאמת מתאים לכל אחד מהם, ולא רק לפי מה שכתוב על הנייר. עיזבון כולל את כלל הנכסים שהותיר אחריו המנוח: נדל"ן, כספים, רכב ועוד. ניתן לערוך הסכם כזה בין אם המוריש הותיר צוואה ובין אם לאו, ובין אם כבר נרשמו הזכויות בטאבו לאור צו ירושה או קיום צוואה, ובין אם לאו.

הבסיס בחוק: הורשה איננה מכירה

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, קובע כי הורשה איננה מכירה — ולכן אין חבות מס כתוצאה מהורשה עצמה. אולם כדי ליהנות מהפטור גם על החלוקה בין היורשים, יש לעמוד בכל התנאים שבסעיף 5(ג)(4) לחוק. שני התנאים המרכזיים:

במסגרת החלוקה בין היורשים לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף מחוץ לנכסי העיזבון.
מדובר בחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה.

תנאי 1 — איזון מתוך העיזבון בלבד

ככל שהאיזון בין היורשים נעשה כולו באמצעות נכסי העיזבון עצמו (מקרקעין, כספים בבנק, רכב וכו') — פעולת החלוקה פטורה ממס. לעומת זאת, כאשר האיזון נעשה בעזרת נכסים מחוץ לעיזבון (כסף או שווה כסף), הפעולה נחשבת "מכירה" ו"רכישה" לגבי אותו חלק, ומוטל עליו מס.

הקלה חשובה: כאשר קיימים עיזבונות של שני הורים, ניתן לאזן בעזרת נכסים משני העזבונות יחד — ובכך לעיתים אפשר להימנע מאיזון בנכסים חיצוניים שמוביל לתשלום מס (כל עוד שני העזבונות טרם חולקו).

תנאי 2 — חלוקה ראשונה, לא רק על הנייר

החלוקה בהסכם צריכה לשקף את המציאות בפועל ולהיות, מבחינה מהותית, "חלוקה ראשונה" — לא רק חלוקה פורמלית. הסוגייה הזו רגישה במיוחד כאשר עבר זמן בין הפטירה לבין ההסכם.

לדוגמה: אם מאז הפטירה אח א' התגורר בדירה א', ואח ב' התגורר בדירה ב', לא ניתן לקבוע בהסכם שאח א' יקבל דווקא את דירה ב' ולהפך. הבחינה היא מהותית — לפי ההתנהלות בפועל בשטח — ולא לפי רישום בטאבו. כל מקרה נבחן לגופו.

מקרה לדוגמה: 7 דירות בין שני אחים

בתיק שטיפלתי בו, שני אחים ירשו 7 דירות מגורים ברחבי הארץ. לפי צוואת אביהם המנוח, העיזבון היה אמור להתחלק בחלקים שווים — כך שכל אח יהיה בעלים של מחצית מכל אחת מ-7 הדירות. שני האחים ראו בכך מצב לא פרקטי, העלול לגרור מחלוקות, ולכן ערכו הערכת שווי לדירות וחילקו לכל אחד 3 דירות בשווי כמעט זהה. הפער הקטן שנותר אוזן מכספים שהיו בחשבון הבנק של המנוח. את הדירה השביעית — היקרה מכולן, ובה גם התגורר המנוח — רשמו על שמם בחלקים שווים, מכרו לצד שלישי, וחילקו את התמורה בחלקים שווים. הכול נעשה מיד לאחר הפטירה, וההתנהלות בפועל תאמה את ההסכם לאורך כל הדרך; גם שאר נכסי העיזבון (כספים, רכבים) הוסדרו במקביל. התוצאה: פטור מלא ממס שבח וממס רכישה.

מקרה לדוגמה: בניין בירושה לא שוויונית

במקרה אחר, שני אחים ירשו בניין במרכז הארץ, כאשר לפי צוואת המנוחה האחות ירשה 75% מהבניין והאח 25%. חרף זאת, בחרו האחים לערוך הסכם בין יורשים לפיו כל אחד מקבל 50% מהבניין. הפעם ההסכם עצמו נחתם חודשים ארוכים לאחר הפטירה ולאחר קבלת צו קיום הצוואה — אך האחים נהגו לפי החלוקה השוויונית עוד קודם לכן, וחילקו ביניהם בחלקים שווים את דמי השכירות מהבניין עוד לפני החתימה. מאחר שלא נדרש איזון בנכסים מחוץ לעיזבון, גם כאן ניתן היה ליהנות מפטור מלא ממס שבח וממס רכישה.

כיצד מחלקים את העיזבון בצורה שוויונית כאשר ישנם נכסי נדל"ן שונים?

חשוב לזכור שסוגי נכסים שונים נושאים נטלי מס שונים. כאשר בעיזבון יש למשל דירת מגורים, חנות ומבנה מסחרי יחד — החלוקה מורכבת יותר, ויש לקחת בחשבון את נטל המס הספציפי החל על כל סוג נכס בנפרד.

לסיכום,

אני ממליצה על הפרוצדורה הזו. מדובר בכלי פשוט יחסית, שמביא סדר לתוך המשפחה, ומאפשר לכל יורש עצמאות בניהול נכסיו ובהגשמת המטרות האישיות שלו — תוך שמירה על הפטור ממס, כאשר עומדים בתנאי החוק

המטרה היא שכל אחד מהיורשים ירגיש שזוהי חלוקה הוגנת שמשקפת את צרכיו והכל ברוח רצונות המנוחים.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי. מאמר זה אינו כולל את כל המידע, הפסיקה, החלטות המיסוי והוראות הביצוע בנושא.

המאמר נכתב ביום 01.09.2026.

הסכם בין יורשים - חלוקת עיזבון ללא תשלומי מיסים